עתירה לבית המשפט

בצד קידום החקיקה אנו נאלצים להגן על זכויותינו גם באמצעות בתי המשפט. יזמנו הליך ראשון בעניין הקרקעות שקק''ל חכרה מהכנסייה היוונית-אורתודוקוסית בירושלים. אנו בוחנים גם הליכים בעניין קרקעות נוספות.

העתירה לבג״ץ בעניין הקרקעות שקק''ל חכרה מהכנסייה בירושלים

בשנת 2025 יזם המטה הגשת עתירה לבג״ץ בעניין 570 דונם בשכונות טלביה, ניות ורחביה שקרן הקיימת לישראל (קק''ל) חכרה מהכנסייה היוונית-אורתודוקסית. בעתירה ביקשו העותרים להורות לקק''ל ולרשות מקרקעי ישראל לממש את זכויותיהן החוזיות ולהאריך את תקופת החכירה של הקרקעות שעליהן נבנו בתיהם ומוסדות הציבור.

הרקע ההיסטורי של חוזי החכירה ותוכנם

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התברר כי חלק משמעותי מהקרקעות במערב ירושלים היה בבעלות מוסדות כנסייה. המדינה ביקשה לרכוש קרקעות אלו כדי לאפשר את פיתוח העיר ובניית שכונות מגורים ומוסדות ציבור. לשם כך ניהלה קרן קיימת לישראל (קק''ל), שפעלה כזרוע של המדינה בתחום הקרקעות, משא ומתן עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית לרכישת הקרקעות.

המשא ומתן: הכוונה הייתה למכירה, אך הוסכם על חכירה מטעמים פוליטיים

פרוטוקול רשמי של קק''ל משנת 1951 מתאר כי המשא ומתן שנוהל עסק במכירת הקרקע לקק''ל, אך הפטריארך חשש כי מכירה רשמית של אדמות כנסייה ליהודים תעורר התנגדות. לכן הוסכם על פתרון חלופי: החכרת הקרקע.

כך מתואר הדבר בפרוטוקול הדיון בקק''ל:

בעקבות הסכמה זו נחתמו בתחילת שנות ה-50 שלושה חוזי חכירה בין קק''ל לבין הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית.

חוזי החכירה: שליטה מלאה בקרקע בידי קק''ל

למרות שמבחינה פורמלית מדובר היה בחכירה, החוזים העניקו לקק''ל זכויות רחבות מאוד בקרקע — כולל הזכות לבנות, לפתח, להרוס מבנים ולחלק את הקרקע לפי שיקול דעתה. מהותית לא מדובר בחכירה רגילה, אלא בהעברה של הבעלות דה-פקטו לידיה של קק''ל. כך תוארו שלושת חוזי החכירה שנכרתו בתגובת קק''ל לעתירה:

ובהליך משפטי אחר תארה קק''ל את ההסכמה שגובשה באופן הבא:

דמי הארכת החכירה הצפויים אמורים להיות סמליים

בדיקה של עסקאות מקרקעין מאותה תקופה מלמדת כי התמורה שקק''ל שילמה עבור הקרקעות הייתה גבוהה בצורה משמעותית ממחיר הבעלות של קרקעות דומות באותן שנים, מה שתומך בכך שאין מקום לדרוש דמי חכירה שעולים על סכום סמלי. בנוסף, עובדה זו, יחד עם הרקע ההיסטורי של החוזים המבהיר את כוונת הצדדים, וכן העובדה שלכנסייה נותרה בעיקר זכות בעלות פורמלית וזכאות לעדכון דמי החכירה (שעומדים כיום על כ־34 אלף דולר בשנה), מלמדות כי מחיר הארכת החכירה אמור להיות סמלי. כך גם כותבת קק''ל בחוות דעתה בהתייחס למחיר הצפוי:

עמדה זו של קק''ל גם נתמכת בהסכמה אליה הגיעה הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית עם קק''ל ב-2006 שלפיה דמי החכירה עד שנת 2200 יעמדו על 4.5 מיליון דולר (ע''א 1463/22 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ' הימנותא בע''מ) וכן נתמכת במחיר שבו הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית מכרה בסופו של יום את זכותה לקבל דמי חכירה מקק''ל בגין הקרקעות הנ''ל לתקופה 2011-2161, מחיר שעמד על כ- 10 מיליון דולר ו''ע 49087-05-12, הפטריארך היווני האורתודוקסי של ירושלים, תיאופליוס השלישי נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור ירושלים). אמנם, חברת קרקעות ירושלים 2022 בע''מ (''אקסטל'') טוענת כיום שדמי החכירה עשויים לעלות מיליארדים, אך למטה החוכרים לא ברור על מה מבוססת טענה זו, וקיים קושי ליישב טענה זו של אקסטל עם העובדות המפורטות לעיל ועם השווי של דמי החכירה עליו הצהירה אקסטל לרשויות המס בעת רכישת הזכויות. לאחר החתימה על חוזי החכירה החל פיתוח ובניית הקרקעות שנרכשו, ונבנו עליהם למעלה מ-1000 יחידות דיור, מוסדות ציבור רבים, ומבני תרבות. למרות הרקע ההיסטורי של החוזים והעובדה שלקק''ל עומדת זכות חוזית להאריך את החכירה, זכות זו לא הופעלה עד היום.

מדוע נאלצנו ליזום פניה לבג''ץ

תקופת החכירה של הקרקעות הנ''ל עומדת לחלוף בעוד כ-25 שנים. במשך שנים פנה המטה וגם חוכרים שונים לקק''ל בדרישה שתפעיל את זכותה החוזית ותאריך את החכירה. כל עוד קק''ל לא מפעילה את זכותה חוסר הוודאות הנוגע לעתיד הקרקעות נותר בעינו. חוסר וודאות זה גורם כבר היום לירידה משמעותית בערך הנכסים של החוכרים. הוא גם מסכל פיתוח וחידוש של הבניינים שנבנו. מי ישקיע בשיפוץ ובבנייה של ביתו, אם בעוד 25 שנים ייאלץ לוותר על ביתו.

סטטוס העתירה

יחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים שימנע שינוי במצב הזכויות תחת הסכמי החכירה. מנגד קק''ל ואקסטל ביקשו לדחות את העתירה על הסף. בית המשפט העליון לא קיבל את הבקשה לדחות את העתירה על הסף והיא צפויה להידון ב-3 באוגוסט 2026.

לגבי צו הביניים לאור תגובת קק''ל ואקסטל, קבע בית המשפט שאם יגובשו בין קק''ל לאקסטל הסכמות עקרוניות ביחס לזכויות הנוגעות לחוכרים, קק''ל תשתף בהן את החוכרים ותאפשר להם להביע את דעתם על ההסכמות שגובשו.

הצטרפות לעתירה

העתירה הוגשה על ידי יותר מ-200 חוכרים. אנו שבים ומבקשים ממי שעדיין לא חתם - להצטרף ולחתום על ייפוי כוח לעתירה. ככל שמספר החותמים יגדל, כך יתחזק המסר לבג''ץ ולקק''ל שמדובר בנושא מהותי הנוגע לכולנו ושיש לו תמיכה רחבה בציבור החוכרים. פרטים נוספים וכיצד ניתן להצטרף לעתירה בקלות ניתן למצוא כאן.

כדי להצטרף יש להוריד טופס ייפוי כוח בלחיצה על הקישור הזה. לאחר מכן, את ייפוי הכוח החתום נבקש להעביר לכתובת המייל של המטה: 4home.we.struggle@gmail.com.

נוסח העתירה ללא נספחים: