קידום חקיקה

בכנסת הקודמת וגם בכנסת הנוכחית יזמנו הגשת הצעת חוק שנועדה ליצור איזון הוגן בין החוכרים לבין הבעלים הרשומים של המקרקעין, ובנינו קואליציה של חברי כנסת שיתמכו בהצעת החוק. במקביל גם פעלנו מול משרדי הממשלה השונים במטרה לעודד אותם לתמוך בחקיקה.

בכנסת הנוכחית (ה-25) חתמו יותר מ-60 חברי כנסת על תמיכה בהצעת החוק. התומכים נמנים על הקואליציה ועל האופוזיציה בחלקים שווים. ניתן היה לצפות כי לאור הרוב המוחלט של חברי הכנסת שתמכו בהצעה היא תקודם, אך לצערנו היו גורמים שטרחו להכשיל כל קידום של הצעת החוק. אנו לא אומרים נואש ומקווים להצליח ולהעביר את הצעת החוק בכנסת הבאה.

מה קובעת הצעת החוק?

הצעת החוק קובעת שני עקרונות מרכזיים: הארכת חכירה וזכות קדימה לחוכרים.

הארכת חכירה

לחוכרים תהיה זכות להאריך את החכירה הנוכחית לתקופה נוספת זהה לתקופה הנוכחית באותם תנאים שחלו בתקופת החכירה הקודמת. התשלום עבור הארכת החכירה ייקבע בהתאם למקובל ברשות מקרקעי ישראל ויתבסס על מחיר הקרקע ללא הבנוי. הארכת החכירה לא תיחשב כעסקה במקרקעין מבחינת מס. כך נשמרת זכות הבעלות של בעל הקרקע, אך החוכרים יכולים להמשיך לגור בבתיהם בתנאים הוגנים.

זכות קדימה לחוכרים

אם בעל הקרקע ירצה למכור את זכותו, לחוכר תהיה זכות קדימה לרכוש את הקרקע אם בעליה יבקש למכור אותה.

מדוע החוק המוצע צודק?

מדובר במצב ייחודי. החוכרים שילמו מחיר מלא עבור בתיהם, הם אלו שבנו את הבתים ותחזקו אותם לאורך שנים. מנגד בעלי הקרקע לא בנו את הבתים ולא תחזקו אותם. לכן אין הצדקה שבסוף תקופת החכירה בעלי הקרקע יקבלו לידיהם את הבתים שנבנו על ידי החוכרים. החוק נועד למנוע מצב שבו נכסים בשווי עצום יעברו מידי מי ששילם עליהם למי שלא שילם עליהם.

כך פתרו את הבעיה בעולם

ישראל אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם בעיה כזו. במדינות רבות המחוקק התערב כדי להגן על חוכרי הקרקע. לדוגמה: אנגליה. החוק מאפשר לחוכרים להאריך את החכירה ואף לרכוש את הקרקע שעליה בנוי ביתם. אירלנד. החוק מעניק לחוכרים זכות לרכוש את הקרקע שעליה בנוי הבית.  הוואי (ארה''ב). הוואי העבירה קרקעות מבעלי הקרקע לחוכרים כדי להתמודד עם ריכוזיות בשוק הקרקעות. סקוטלנד. שיטת החכירה הארוכה בוטלה לחלוטין והקרקעות הועברו לבעלות החוכרים. 

בתי המשפט בעולם קבעו שחוקים כאלה הם חוקתיים, משום שהגנה על דיור של אזרחים היא מטרה ציבורית חשובה. כך לדוגמה, בית הדין האירופאי לזכויות אדם שבפניו נדון החוק האנגלי קבע שהחקיקה האנגלית שכפתה על בעלי הקרקע למכור לחוכר את הבית החכור או להאריך לו את החכירה היא חוקתית, מידתית ותכליתה ראויה. (James v, United Kingdom). בדומה בית המשפט העליון של ארה''ב קבע שחקיקה שהעבירה בעלות על קרקע מבעלי המקרקעין לחוכרים כדי להתמודד עם כשלי שוק היא חקיקה למטרה ציבורית ראויה (Hawaii Housing Auth. v. Midkiff).